סרט קצר זה צולם מאחורי בית ילדותה של עלמה קרבט-שמש, בהרצליה. זוהי חורשה סבוכה הגדלה פרא, שעד להתפרצות הקורונה, עלמה כלל לא הכירה. מה שהיה מבחינתה לא יותר מכתם צבעוני מבעד לחלון הסלון בביתה, התגלה עכשיו כחלקת טבע עשירה ומפתיעה. בסבך החורשה צצו קומפוזיציות, צלילים ודימויים, והם הלכו ונקשרו ביניהם בתהליך איטי, נרקמים להבנה חדשה: היכולת ליצור קרובה לפעמים מכפי שאנו משערים. 

סֶפְּיָה הוא אלתור הקושר ריקוד, מוזיקה ווידאו. שלושת מרכיביו לא נוצרו מראש על פי נושא או סיפור אלא מצאו את דרכם אחד אל השני בתהליך של התקרבות זהירה והדדית. 

בזמן בידוד, אנשים נוטים להביט פנימה, אל תוכם. אבל גם המבט החוצה אפשרי, וכשעושים זאת ניתן לפעמים לגלות מחדש את המוכר המקיף אותנו במבט חדש ומרענן.